רשומות

מציג פוסטים מתאריך מרץ, 2022

חשופה

 בכל מערכת יחסים יש אלמנט של חשיפה, של קילוף השכבות. מבין כל מערכות היחסים שחוויתי בחיי, האפלטוניות והרומנטיות, הווניליות והבדס"מיות, עולם השליטה הוא זה שלוקח אותי הכי רחוק במובן הזה. יש משהו בעמידה מול אדון, מול שולט, שהוא שונה מעמידה מול חברה, בן זוג, קרוב משפחה או אפילו פסיכולוג. עבורי לפחות זה לא רק הקטע המיני, אם כבר זה תופס חלק קטן יותר. עבורי, החיבור לעולם השליטה הוא קודם כל ברמה המנטלית והרגשית. מה שהכי מושך אותי זה לבנות את האמון ביני לבין האדון שלי - לשני הכיוונים. אני יודעת שהוא לא יפגע בי, והוא יודע שאני לא אפגע בו (וכן, גם נשלטת יכולה לפגוע באדון שלה במגוון של דרכים... אולי אני עוד אכתוב על הנושא הכואב הזה מתישהו בעתיד). חלק מבניית האמון, חלק מבניית הקשר הזה, הוא גם קילוף של שכבות הגנה. אחד הדברים שאני הכי אוהבת בקשר שיש לי עם השולט שלי, זו הידיעה שהוא מקבל אותי כמו שאני - על הטוב ועל הרע, על הצדדים היפים שבי ועל הצדדים הפחות יפים. על החרדות והשריטות, הפאדיחות, הדמעות. יש רגעים שאני מחפשת את החשיפה הזו, את האפשרות להקיא החוצה את כל מה שמפריע לי, או לחלוק עם מישהו את כ

מעל ומתחת לבגדים

 אני תמיד נהנית מהניגודיות שבין החיים הפרטיים שלי, לבין החיים שלי בעולם השליטה. בין הבחורה שאני בחיי היומיום, לבין הזונה שאני מול האדון שלי. מעל הבגדים אני בחורה רצינית - שיער אסוף, משקפיים, לבוש צנוע יחסית. לא מטעמי דת, פשוט כי זה מה שמתאים לי ולשגרה הרגילה שלי. במיוחד בתקופת הקורונה כשאני כמעט ולא יוצאת לפאבים, אז אני כמעט ולא לובשת גופיות או חולצות עם מחשוף (או גם וגם). ומתחת לבגדים? טוב, האמת היא שהשכבה הראשונה היא תחתונים וחזיה פשוטים למדי. ומתחתם? כשאני עירומה לגמרי, חשופה לגמרי מול האדון שלי? כאן זה כבר עולם אחר. כאן אני בוחרת להפסיק להיות פריק-קונטרול, בוחרת להפסיק לחשוב על הקריירה שלי, על הדברים שאני רוצה להשיג. כשאני מתמסרת לאדון שלי, כמעט ואין גבולות. כשאני מתמסרת לאדון שלי, אני מפסיקה לחשוב ולדאוג, אני נותנת לו לעשות בי כרצונו - ורק מחכה לרגע שהוא יחליט לעשות את זה. מתחת לבגדים אני שפחה, נשלטת, זונה, שרמוטה. מתחת לבגדים אני הנשלטת שרוצה עוד ועוד סטירות וספנקינג, אני השפחה שרוצה למצוץ, שרוצה שיזיינו אותה. אני השפחה שרוצה לגמור בצרחות. אני הנשלטת שרוצה לסיים את הסשן עם כמה סי

להסיר את האבק

אוקיי, וואו. פוסט ראשון. כבר כמה ימים שאני מגלגלת בראש את הרעיון הזה, מתכננת מה אני רוצה להגיד ואיך אני רוצה להישמע. והנה עכשיו אני יושבת כאן מול דף ריק ולא מוצאת את המילים. שזה בערך כמו כל הקלישאות בכל הסרטים הרומנטיים... מאיפה מתחילים לספר את הסיפור הזה, את הסיפור שלי? אני שפחה. לא, אני לא מתה על המילה הזו. כאילו, כן, סבבה, בהקשרים מאוד מאוד ספציפיים זה עובד לי, ומול האדון שלי זה עובד לי גם. אבל ככה "כלפי חוץ" זה קצת צורם לי. כמו שאני לא אוהבת להגיד שאני בקטע של בדס"מ, מרגיש לי מאוד שטוח ולא מספיק מייצג. אני מעדיפה להגיד שאני חלק מעולם השליטה, או שאני נמשכת לעולם השליטה. או שבעצם העולם הזה הוא חלק ממני. אז אולי... נשלטת? כן, יאללה. אני נשלטת. זאת ההגדרה הכי עדינה ומכבדת שאני מכירה, למרות שהיא לא באמת מצליחה לתאר את העומק של הדברים. אני ועולם השליטה... מערכת היחסים שלנו מורכבת, ובעצם גם מערכת היחסים שלי עם החלק הזה שבתוכי היא מורכבת. והאמת היא שלקחתי לעצמי הפסקה ארוכה מאוד, חלק מהזמן זה היה מרצון וחלק מכורח הנסיבות. ועכשיו כשעליתי שוב על הדרך הזו ואני חושבת שמצאתי את המ