העוצמה שבהתמסרות

 הדרך שלי לעולם השליטה הייתה מאוד לא צפויה, אבל בו זמנית גם מאוד כן. במשך הרבה שנים הסתכלתי על עולם השליטה מבחוץ, וממש סלדתי ממה שראיתי בו. זה היה נראה לי כמו עולם אכזר ומעוות, ופשוט לא הצלחתי להבין למה יש אנשים שרוצים לעשות את זה לעצמם. לקח לי המון זמן להבין שהדרך שבה תפסתי את עולם השליטה והבדס"מ היא דרך שהושפעה מאוד מהתרבות הפופולרית, אבל בתכלס היא מאוד רחוקה מהמציאות. כל מי שקראה את חמישים גוונים או ספרים אחרים בסגנון בטח יודעת על מה אני מדברת. בחלק מהמקרים מציגים את הנשלטת כמו איזו נסיכה ענוגה וחסרת ישע, ואת השולט בתור נסיך אפל שבא כדי להושיע אותה. ובמקרים אחרים מציגים את הבדס"מ בתור משהו חולה, שטני אפילו. לא רק שלא ראיתי בזה שום דבר מיני וסקסי, זה אפילו דחה אותי ברמה הכי עמוקה שיש... אז... אז איך זה קרה? כמו כל דבר, גם זה קרה במקרה. הייתי בתקופה ממש לא טובה בחיים שלי, תקופה של משבר אחרי משבר אחרי משבר... איבדתי אנשים יקרים לי, נפרדתי מהאדם שחשבתי שיהיה בעלי. ובשלב הזה נמאס לי להיות הבחורה הרצינית והאחראית, נמאס לי לצאת לדייטים, רציתי לעשות קצת שטויות ולא לחשוב יותר מדי.

 זהו, סופ"ש... יש שקיעה מקסימה בחוץ, ברקע כמה ציפורים שעושות קצת רעש, ילדים שמשחקים בגינה. אין לי שום תוכניות השבת, רק שנ"צ ואחריו לשבת עם קפה וספר טוב במרפסת, ליהנות מהאוויר. ועכשיו האוכל מתבשל על הגז, עוד מעט יהיה מוכן. בסך הכול אני נהנית לי מהשלווה הנפלאה הזו :)

לכל נשלטת יש את הדרך שלה להתכונן לסשן... עם הזמן פיתחתי לי את הדרך שלי, שמשלבת בין הצורך שלי לבוא הכי נקייה וחשופה שאפשר, לבין הרצון שלי להגיע כמה שיותר רגועה ומפוקסת. אני תמיד ארצה להתקלח לפני הסשן, אפילו אם זו מקלחת קצרצרה ומאולתרת. אחרי זה אני אסיר מעצמי את כל האיפור ואת כל התכשיטים - וזה כבר משהו שהוא גם פרקטי, ככה אני לא אצטרך להיות עסוקה תוך כדי הסשן במחשבה של מה אם האיפור נמרח לי, או להתבאס כי העגילים הסתבכו לי בשיער. לפעמים אני אשים קצת בושם, לפעמים לא. תלוי בהרגשה באותו יום ספציפי... מבחינתי כשאני מגיעה לסשן, אני נמצאת במקום הכי חשוף מול האדון שלי - גם מבחינה רגשית וגם מבחינה פיזית. השלבים האלה של הניקיון וההסרה של האיפור והתכשיטים עוזרים לי להתחבר למקום הנקי הזה. זה עוזר לי לקלף מעצמי גם קליפות מנטליות, משחרר אותי מהצורך להחזיק על עצמי מסכות כמו שכולנו צריכים לעשות בחיי היומיום שלנו. לצד ההכנות הפיזיות, אני גם מתחילה (או בעצם ממשיכה) לעשות את העבודה המנטאלית. תמיד לפני סשן אני מתרגשת מאוד, לפעמים זה ברמה שאני מרגישה קצת מטומטמת ולא מרוכזת. אז חלק מהעבודה שלי עם עצמי היא לנשום